עמנואל מנחם מידב ז"ל

לחץ על צילום להגדלה

בירושלים פעל בית ספר תיכון, בי"ס "מעלה", שהיה דומה בהרבה מובנים, במודע, לביה"ס הריאלי בחיפה, בשאיפתו למצוינות, בחינוך לאהבת הבריות, לאהבת ארץ ישראל ולכיבוד ערכי עם ישראל, בהבדל אחד שהוא היה בית ספר מסורתי- דתי.
כמו בית הספר הריאלי, הוא לא הרשה פעילות תנועות הנוער בין כתליו.
בשנת 1946 החליט מנהל בית הספר, ד"ר ח. ברוך פרידמן,(אבי המנוח) שכמו בבית הספר הריאלי, בית הספר יעודד פעילות תנועת הצופים. הוא פנה לעדת הצופים הדתיים בתל אביב ובחיפה- ובקש את עזרתם.
עמנואל מנחם מידב,חיפאי ובוגר בית הספר הריאלי- נשלח מחיפה, להקים את שבט הצופים הדתיים בירושלים, הוא שבט "משואות" הפועל עד היום במסגרת "עדת הצופים הדתיים".
עמנואל היה אישיות מיוחדת במינה, ולמרות גילו הצעיר הוא השאיר רושם אדיר על כל מי שבא במגע עמו, וכמובן , במיוחד על חניכיו , שביניהם הייתי אני.
כשפרצה מלחמת השחרור, הוא התנדב להצטרף למגיני הרובע היהודי, שהיה במצור קשה ובמצב נואש למדי. חוץ מפעילותו הצבאית הוא פעל כדי לשמור על רוחם של הנצורים.
בהגנה על הרובע הוא נפצע אנושות ומת מפצעיו כעבור זמן קצר, והוא בן 22 במותו.
בנובמבר 2007 פנה ראש שבט "משואות" לעירית ירושלים, בבקשה לקרוא לסמטא המשמשת מבואה לבית עדת הצופים הדתיים בירושלים, על שמו של עמנואל. השמועה התפשטה במהירות בין בוגרי השבט בירושלים ובכל הארץ, ומכתבי תמיכה רבים נשלחו לועדת השמות העירונית. ועדת השמות נאותה לפניה, ואתמול, כ"ד באלול תש"ע, 2 בספטמבר 2010 הוסר הלוט בטקס מרשים במיוחד מהשלט ב"מבוא מידב".
הוזמנו כל חניכי הצופים מהימים ההם, ועשרות רבות של בוגרים מהימים ההם הגיעו לטקס.
היה מאד מאד מרגש לפגוש חברים לכיתה או לתנועה שלא ראינו 63 שנה.

החברים התלהבו מהמפגש אחרי 6 עשורים	ריקה מידב עם חנה
יהודה מידב עם חנה	לבסוף נאותו לשבת במקומות לתחילת הטקס
מרים צייגר, חברה לכיתה	מימין: זהבה קושניר, חנה פרידמן, דניאל ספיר, יוסף פויכטונגר, אסתר יופה (שמות הנעורים)

בטקס נשאו דברים אחיו של עמנואל יהודה מידב וגיסתו, ידידתו של עמנואל בימים ההם- ריקה מידב, השופט בדימוס יעקוב טירקל,שהוא יו"ר ועדת קריאת שמות הרחובות בעיר- בעצמו בוגר ביה"ס "מעלה" וחניך תנועת "שבט משואות", וראש העיר ירושלים, מר ניר ברקת.

לקראת התחלת הטקס, שרו בנות שבט משואות דהיום שירים מהימים ההם	219
220	ריקה מידב העלתה זכרונות
ראש שבט משואות דהיום	השופט (בדימום) טירקל, בוגר בי"ס מעלה ושבט הצופים
ניר ברקת, רה"ע ירושלים	יהודה מידב, אחיו של עמנואל

רבים מהנוכחים לא התביישו למחות דמעה בזמן הטקס המרגש.


השופט טירקל הזכיר בדבריו שבכיתה ד' או ה' נכנס באחד הימים עמנואל עם המנהל לכיתה
המנהל הסביר את החשיבות של השתייכות לתנועת הנוער, ועמנואל סיפר קצת על תנועת הצופים.
אחרי הנאומים, ניגשתי לשופט טירקל, וסיפרתי לו שה"מנהל" ששכח את שמו היה אבי ז"ל, הרב ד"ר חיים ברוך פרידמן.

באותה הזדמנות ביקש רה"ע ירושלים, ניר ברקת, ממני למסור דרישת שלום חמה ליונה יהב.

ניר ברקת, רה"ע ירושלים

מימין: ניר ברקת,השופט יעקב טירקל ...., חנה ביקל (לבית פרידמן)

לאחר הטקס, התאספנו חניכי השבט, בבית הצופה, פגשנו בחברים מלפני 63 שנה, וחלק מאתנו הבוגרים נשאו דברים והקריאו מכתבים ודברי שיר שכתב, ברגש רב, עמנואל שלנו.

257	261
יוסף וחוה פויכטונגר  מעלים זכרונות	חנה ביקל (פרידמן) מעלה זיכרונות וקוראת וקוראת שיר שכתב עמנואל (לחייל האנגלי)

אני, עצמי, עברתי אחרי ה"שביעית ", ב-1948 , עם הורי לחיפה, בגלל שאבי, שהיה איש חינוך - קבל תפקיד חדש בחיפה, ומאז נעשיתי חיפאית, סיימתי את "הריאלי",נישאתי לאיש חיפה, הקמתי את ביתי- באותה עיר שבה גדל והתחנך עמנואל- וכך נסגר המעגל.
כתבה חנה ביקל (לבית פרידמן).